צוואה של פסול דין או אדם שמונה לו אפוטרופוס או חסוי
האם חסוי יכול לערוך צוואה? האם מי שמונה לו אפוטרופוס יכול לערוך צוואה? האם פסול דין יכול לערוך צוואה? האם צוואה שנערכה על ידי מי מאלה היא בטלה?
אחת השאלות שעולות בענייני צוואות ובעיקר בתיקי התנגדות לצוואה היא האם חסוי או אדם שמונה לו אפוטרופוס (להלן: "אשל"א") או פסול דין יכולים לערוך צוואה. ואם נערכה צוואה על ידי מי מאלה האם מדובר בצוואה תקפה או מבוטלת.
טרם נענה על השאלות הנ"ל, צריך להבין קודם כל מה ההבדל בין חסוי או אשל"א לבין פסול דין. לאחר מכן על פי הפסיקה הקיימת נבין האם צוואה שנערכה על ידי חסוי או פסול דין היא פסולה ומבוטלת או שניתן לקיימה.
אז מה ההבדל בין חסוי (אדם שמונה לו אפוטרופוס) לבין פסול דין
"חסוי" הוא אדם שכשיר לביצוע פעולות משפטיות בהתאם לסעיף 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות, אלא שלאותו אדם מונה אפוטרופוס לאותם עניינים שהחסוי לא יכול לדאוג לעצמו. זה יכול להיות לעניינים רכושיים או לעניינים רפואיים או לעניינים אישיים או לעניינים משפטיים או לכולם ביחד.
לעומת זאת "פסול דין" הוא "מקרה פרטי" של חסוי.
פסול דין הוא אדם שמחמת מחלת נפש או ליקוי בשכלו אינו מסוגל לדאוג לעניניו.צוואת חסוי וצוואת פסול דין
אחרי שהבנו מה ההבדל בין פסול דין לחסוי נשאלת השאלה האם חסוי או פסול דין רשאים לערוך צוואה ואם ערכו צוואה מה דינה של אותה צוואה –האם צוואת חסוי או צוואת פסול דין ניתנת לקיום או שהיא מבוטלת.צוואת פסול דין
התשובה לגבי צוואה שנעשתה על ידי פסול דין היא ברורה ביותר. סעיף 26 לחוק הירושה קובע חד משמעית כי צוואה שנערכה על ידי מי שהוכרז כפסול דין – בטלה!צוואת חסוי
לעומת פסול דין, הרי שחסוי או אדם שמונה לו אפוטרופוס והוא אינו פסול דין הינה תקפה אלא אם הוכח שאותו חסוי שערך את הצוואה לא יכול היה להבחין בטיבה של צוואה במועד עריכתה. זהו בדיוק אותו מבחן לגבי כשירותו של אדם "רגיל" (להבדיל מחסוי). גם כאשר בוחנים צוואה של מי שאינו חסוי ולא מונה לו אפוטרופוס נבדוק תמיד האם המצווה ידע להבחין בטיבה של צוואה. פסק דין בנדל (ע"א 851/79) נקבע מבחן העוסק במודעותו של החסוי למשמעות הצוואה .ובפסק דין מוסא אחמד נקבע כך:"במקרה שחסוי עורך צוואה תהא הצוואה תקפה אם נעשתה בנקודת זמן שבה ידע המנוחה להבחין בטיבה אף אם לפני כן או אחרי כן, השתנה מצבו. בחינתו של ביהמ"ש תיעשה על פי מבחן גמיש ונקודתי בו תיבחן השאלה האם המצווה היה מודע למהות מעשיו ולתוצאותיהם..."
בתי המשפט הסבירו כי הסיבה להבדל בין צוואת פסול דין (הנפסלת "אוטומאטית" לפי החוק) לבין צוואת חסוי שלא נפסלת היא שלעיתים ממנים אפוטרופוס לחסוי גם על חסוי שכשיר מבחינה קוגנטיבית לערוך צוואה והמינוי נעשה מאחר והחסוי לא יכול לדאוג לענייניו האחרים.
מה בתי המשפט בודקים במקרה של צוואת חסוי
פסיקת בתי המשפט בענייני צוואת חסוי הינה עניפה וקיימים פסקי דין רבים העוסקים בעניין. בעיקרו של דבר במקרה של התנגדות לצוואת חסוי בית המשפט יבדוק את "הקשר הסיבתי" בין יכולתו של החסוי לבין הצוואה נשוא המחלוקת; האם החסוי הבין את טיבה של צוואה באופן כללי ובאופן פרטי לגבי צוואתו שלו. בתי המשפט קבעו כי גם אם החסוי סובל מהזיות או מדיכאון בסמוך לעריכת הצוואה אין הדבר פוסל אוטומאטית את הצוואה אלא צריך להראות שהמצב הקוגנטיבי של החסוי בעת עריכת הצוואה היה כזה שמנע ממנו להבין מה הוא כותב בצוואה.הסכם מתנה על ידי חסוי או פסול דין
כפי שניתן לקרוא באתר זה בהרחבה כפי שניתן להגיש התנגדות לצוואה כך ניתן להגיש תביעה לביטול מתנה.נשאלת השאלה מה דינה של מתנה (ובדרך כלל אנחנו עוסקים במתנה במקרקעין) יקרת ערך שנעשתה על ידי חסי או פסול דין.
התשובה היא שהעקרונות המנחים בענייני צוואת חסוי או צוואת פסול דין הינו זה גם לענייני מתנות.
כלומר: מתנה שניתנה על ידי פסול דין הינה בטלה.
לעומת זאת מתנה שנעשתה על ידי חסוי שאינו פסול דין תיבדק על פי הנסיבות ועל פי הכשירות של החסוי בעת עשיית המתנה.
צריך לזכור שכל הנ"ל הוא לגבי עשיית צוואה או מתן מתנה לאדם שאינו אפוטרופוס של החסוי. כמובן שמתן מתנה או עשיית צוואה לטובת האפוטרופוס של החסוי תיבדק לעומק על ידי בית המשפט ובסבירות גבוהה גם תבוטל בוודאי אם מדובר על אפוטרופוס לענייני רכוש של החסוי.
לקריאה נוספת:
איך לבטל צוואה-עילות לביטול צוואהשישה דרכים לעקוף צוואה שהדירה אותכם
ביטול מתנה