מה עדיף- הסכם יחסי ממון או צוואה והאם אפשר להסתפק רק באחד מהם?

פעם אחר פעם אנו נתקלים בסוגיה ולפיה בני זוג (בדרך כלל בנישואים או קשר זוגי שני) חותמים על הסכם יחסי ממון ובמסגרתו פירטו מה ייעשה ברכושם לאחר פטירתם.

נשאלת השאלה האם הסכם יחסי ממון יכול לשמש כצוואה? האם יש תוקף להוראות בהסכם יחסי ממון שעניינן ירושת בני הזוג.

השאלות האלה חוזרות ועולות בהמון תיקים הקשורים בממשק שבין יחסי ממון והורשה. לצערנו, בשל בלבול וסיבוך בהוראות החוק וכן בפרשנות שנותנים בתי המשפט לסוגיה וכן לעיתים מאחר ובני הזוג אינם פונים לייעוץ מקצועי –משפטי טרם עריכת הסכם יחסי ממון או הצוואה, קיימים מקרים רבים בהם בני הזוג התכוונו להוריש את עיזבונם האחד לשני (או להיפך להדיר את בן הזוג מחלקו בירושה/דירה וכו') ואף ניסחו סעיפים מתאימים במסגרת הסכם יחסי הממון אך בפועל בשל המצב המשפטי הקיים סעיפים אלה "לא תופסים" והיורשים של עיזבון בני הזוג הינם שונים מכוונת בני הזוג.

במה דברים אמורים:

 בקצרה- השאלה המשפטית היא: האם יש תוקף להוראות בהסכם יחסי ממון הנוגעות לירושה של בני הזוג?

שאלה מעין זו עלתה בהליך משפטי שניהלו ילדיה של אשה שהלכה לעולמה כנגד בן זוגה (השני). הליך משפטי נגע בעיקר להורשת דירת המגורים המשותפת של בני הזוג וחלוקת חלקה של האשה המנוחה.

במקרה הנ"ל, נחתם בין בני הזוג הסכם יחסי ממון בו נשללה מבן הזוג (הגבר) כל זכות בדירת המגורים של הצדדים (שהיתה שייכת למנוחה-בת הזוג) לאחר פטירת בת הזוג. המנוחה לא השאירה אחריה צוואה. היינו, המסמך הכתוב היחידי היה ההסכם שנחתם בין הצדדים בו הובעה רצונה הברור של המנוחה כי לא יהיה לבן זוגה חלק בדירה.

אלא, שבית המשפט לענייני משפחה, קבע כי בן הזוג –הגבר, יקבל את שווי מחצית הדירה, וזאת בניגוד מוחלט בניגוד להסכם הממון. קביעה זו אושררה הן במחוזי והן בבית המשפט העליון.

במקרה המדובר הסכם הממון שנחתם בין הצדדים לא אושר כדין בבית המשפט לענייני משפחה ולכן קבע בת המשפט לענייני משפחה כי רק הסכם ממון תקף יכול לגבור על חוק הירושה.

הוגש ערעור על קביעה זו לבית המשפט המחוזי. המחוזי חיזק את הקביעה ואף הדגיש כי גם אילו הסכם הממון היה תקף, אין בכוחו לשלול את זכויות האשה מכח חוק הירושה, וכי הסכם הממון אינו מהווה צוואה או מעין צוואה שמכוחה ניתן לשלול את זכויות בן הזוג לרשת את המנוחה.

בפסק הדין נקבע, כי אומנם בן הזוג לא היה זכאי על פי הסכם הממון לחלק כלשהו בדירה, אולם הסכם הממון לא גורע מזכויות בן הזוג מהעיזבון. עם פטירתה של בת הזוג עובר העיזבון ליורשים החוקיים-היורשים על פי דין ובין היתר לבן הזוג.

בית המשפט קבע כלל פשוט וברור: הסכם יחסי ממון קובע את היקף העיזבון ואילו ירושה/צוואה קובעים כיצד העיזבון יחולק. כלומר- אם התכוונה בת הזוג להדיר את הגבר מעזבונה היה עליה לכתוב צוואה מתאימה.

פסק דין זה אושרר על ידי בית המשפט העליון. שם נקבע כי אם האשה רצתה למנוע מבן זוגה לרשת אותה היה עליה לכתוב צוואה.

במקרה דומה אף נכתב על ידי בית המשפט העליון כדלקמן:

 "שאלה אחת היא מה היקף הנכסים המצויים בעיזבון. שאלה אחרת היא אופן חלוקת העיזבון לאחר תחימת היקפו... חוק יחסי ממון עניינו -השאלה של הגדרת היקף העיזבון;  חוק הירושה - עוסק בסוגיה שעניינה חלוקת העיזבון".

...

 "דין הירושה הישראלי אינו מוכן להכיר בהסכמה בין שניים ביחס לגורל הירושה כלפי מי מהם. הסכם כזה בטל, לרבות האפשרות שצד אחד, למשל בן הזוג, יוותר על זכויותיו לרעהו". המסקנה המתבקשת מהמקרים הנ"ל הינה כי יש לערוך הפרדה ברורה בין הסכם יחסי ממון לבין צוואה. הסכם יחסי הממון יעסוק בזכויות בני הזוג בעודם בחיים והצוואה תעסוק בחלוקת הרכוש לאחר הפטירה. הדברים אף נכונים עוד יותר במקרה של נישואים/זוגיות שנייה כאשר לבני הזוג כבר יש ילדים / צבירת נכסים מהקשר הראשון.

 

 

צוואות וירושות

מה עדיף- הסכם יחסי ממון או צוואה?​

פורום דירה/ מקרקעין במתנה​

כ.ב דיגיטלי

04-6270606

ori@ot-law.com

נייד 054-6663864​ | טל  04-6270606

שלח

שם

This field is required.

תודה רבה!

 

ההודעה נשלחה בהצלחה...

טלפון

This field is required.

מייל

This field is required.

הודעה

This field is required.

צרו קשר

תל צבי 122, פרדס חנה, 3713008

פקס 04-6000696

נייד 054-6663864​

טל  04-6270606

כרטיס ביקור דיגיטלי