במהלך ניהול תיק של התנגדות לצוואה או ביטול צו ירושה וכיוצ"ב עולה לא פעם השאלה האם המנוח היה כשיר לצוות אם לאו.

פעמים רבות מתבקש בית המשפט על ידי מי מהצדדים למנות מומחה רפואי אשר יחווה דעתו בשאלה האם המנוח היה כשיר לצוות.

חוות הדעת של אותו מומחה רפואי לא מסתמכת על בדיקה של המנוח (שכן המנוח אינו בין החיים) אלא על בדיקת תיקו הרפואי של המנוח ומתן חוות דעת על בסיס מסמכים רפואיים בלבד. חוות דעת מעין זו נקראת חוות דעת "פוסט מורטם" –שלאחר המוות.

לא פעם קורה כי קרוביו של המנוח שהשאיר לטובתם צוואה נדהמים לגלות כי למרות שהיו בטוחים שהמנוח היה כשיר וצלול בדעתו, המומחה הרפואי שמונה על ידי בית המשפט קובע כי המנוח לא היה כשיר לצוות ודין הצוואה להיפסל.

אלא שניתוח של הפסיקה העוסקת בחוות דעת פוסט מורטם מצביעה כי ניתן לסתור והפריך חוות דעת פוסט מורטם באמצעות ראיות נגדיות המעידות על כשירותו של המנוח.

 

אמינות חוות הדעת שנעשתה "בזמן אמת" לאחר בדיקה של המנוחה לעומת חוות דעת "פוסט מורטם"

להלן מס' דרכים להפריך חוו"ד "פוסט מורטם":

לא ניתן להשוות בין אמינות ממצאיה של בדיקתו של רופא שבדק את המנוח בחייו- בדיקת רופא בפציינט חי ומגיב, לבין עיון בהררי ניירות רפואיים לאחר מותו והפרחת ספקולציות על סמך חלקי משפטים, סימונים והפניות. המומחה הרפואי מטעם בית המשפט שאינו מתרשם באופן אישי מהמנוח ומאופן תפקודו, אלא שמולו עומדים מסמכים רפואיים בלבד, חוות דעתו הינה בבחינת "ניתוח לאחר המוות". הדרך הראשונה היא להציג חוות דעת, ברשות בית המשפט, שנעשתה במהלך חייו של המנוח.

ככלל בדין הנוגע לבתי המשפט לענייני משפחה נאסרה הגשת חוות דעת נוגדת לחוות של מומחה בית המשפט. יחד עם זאת, בתי המשפט נוהגים באופן "ליברלי" ופתוח בכל הקשור להגשת חוות דעת הנוגעת לבדיקת מצווה בעודו בחיים גם כאשר קיימת חוות דעת רפואית של מומחה בית משפט-חוות דעת "פוסט מורטים".

יתרה  מכך. בתי המשפט אף לא מהססים לפסול חוות דעת מומחה מתי שזו לא תאמה את ממצאיה של בדיקת רופא שנערכה בחיי המנוח. כפי שנפסק ע"י כב' השופטת שלי אייזנברג בת"א 50279-12-10, עיזבון המנוחה י' צ' ז"ל נ' מ' ק', פורסם בנבו, ניתן ביום 30.5.2012:

"בבואו של בית המשפט להכריע בין חוות דעת נוגדות, עליו להפעיל שיקול דעת שיפוטי ולא שיקול דעת מקצועי" ... "לאחר שעיינתי בחוות הדעת שהונחו בפניי, שמעתי את המומחים ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שיש לאמץ את חוות הדעת של ד"ר גרינברג. חוות דעתה משקפת מסקנות אשר התקבלו מבדיקה ישירה של המנוחה במועד החתימה על הצוואה, וזאת בשונה מחוות דעתו של ד"ר וייל, שבחן את מכלול הנסיבות באמצעות המסמכים שהוצגו בפניו, מבלי להכיר או לבדוק את המנוחה בהיותה בחיים.  בעוד חוות דעתה של ד"ר גרינברג מבוססת על התרשמות בלתי אמצעית מהנבדקת, בדיקת ד"ר וייל הנה בבחינת "ניתוח לאחר המוות", שנערכה על יסוד מסמכים רפואיים."

דרך נוספת להפריך חוו"ד פוסט מורטם הינה באמצעות עדים וראיות שהכירו או שנגעו למנוח כגון סרטונים, הקלטות, מכרים וכו'- פעם אחר פעם נקבע על ידי בתי המשפט כי בדיקה של מנוח בסמוך לעריכת צוואתו ו/או עדות של עדי הצוואה ו/או מכרים של המנוח הינם "חזקים" יותר אף מחוות דעת של רופא מומחה אשר נערכת "פוסט מורטם", היינו לאחר הפטירה ובהתבסס על מסמכים רפואיים בלבד וללא בדיקת המנוח.

כפי שקבע בית המשפט העליון בע"מ 3777/12 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (ניתן ביום 8.7.12 מפי כב' השופט דנציגר): "במקרים רבים מהווה עורך הדין העורך את הצוואה "מונע הנזק הזול ביותר" ומוטב כי יפנה את המצווה לבדיקה רפואית מוקדמת כאשר הוא חש שהדבר נדרש".

כך גם בפסק דין שניתן על ידי סגנית הנשיאה השופטת נילי מימון, בת"ע 43220/09 נ' ב' י' נ' האפוטרופוס הכללי - ירושלים (ירושלים), פורסם בפדאור, ניתן ביום 31.10.2011:

"בנסיבות אלו, בהן עומדות זו מול זו חוו"ד המומחית שנערכה לאחר מות המנוחה והתבססה על מסמכים רפואיים בלבד למול עדויות אנשים שהכירו את המנוחה הכרות קודמת ואף שנים רבות וסיפרו על מגעיהם עמה במועדים סמוכים לחתימה על הצוואה וכן עדות עורך הצוואה שקיים עמה בירור מעמיק ביחס לרצונותיה והבנתה את טיב הצוואה טרם החתים אותה עליה -יש מקום להעדיף את עדויות העדים על פני חוות הדעת."

חשוב לציין כי חוות דעת "פוסט מורטום" מוכרות וידועות כחוות דעת בעייתיות וחסרות.

הפסיקה אינה מהססת לדחות חוות דעת מומחה "פוסט-מורטום" שאינן מתיישבות עם הראיות הסביבתיות.

"עם זאת, רשאי בית המשפט להסתייע בחומר ראיות אחר, המתייחס למועד עשיית הצוואה, ולהעדיפו על פני חוות דעת רפואית. חסרונה של חוות דעת רפואית הוא בהיותה ניתנת על ידי מומחה אשר לא ראה את המנוח ובמרבית המקרים אף לא הכיר אותו אישית. חוות דעת זו נסמכת על מסמכים רפואיים של המנוח, וכל כולה בבחינת "ניתוח לאחר המוות". לעיתים עדות מהימנה של עורך הצוואה ו/או העדים לה עדיפה על פני חוות הדעת של המומחה, כך שחוות דעת זו איננה בבחינת "כזה ראה וקדש".

ראה: שוחט, גולדברג ופלומין, "דיני ירושה ועיזבון"  עמ' 97; מובאה זו מובאת כלשונה גם בפסקה 4 לדברי השופט שוחט בהסכמת יתר חברי המותב בעמ"ש 36529-11-10, ב.ש.מ נ' ש.מ, פורסם בפדאור, ניתן ביום 28.2.2012.

בהקשר דומה נפסק גם ע"י כב' סגנית הנשיאה השופטת נילי מימון, בת"ע 43220/09 נ' ב' י' נ' האפוטרופוס הכללי - ירושלים (ירושלים), פורסם בפדאור, ניתן ביום 31.10.2011:

"להוכחת טענה בדבר אי כשרות המצווה ניתן להסתייע בעדות רפואית בדבר מצבו של המצווה בעת עריכת הצוואה, אולם ביהמ"ש רשאי להסתייע בחומר ראיות אחר המתייחס לאותה התקופה ולהעדיפו על פני חוות הדעת הרפואית (שוחט, שם, עמ' 98; ע"א 7506/95 שוורץ נ' בית אולפנא בית אהרון ישראל, נד (2) 215; ע"א 1212/91 קרן ליב"י נ' פליציה בינשטוק מח (3) 705, ת"ע 5924/86 ברזבסקי נ' רובינשטיין פ"מ נ"ג (2) 89)".

ובהמשך:

"אכן, חסרונה של חוות דעת הניתנת לאחר המוות לעומת חוות דעת של אדם שהכיר את המנוח ואולי אף בדק אותו בסמוך למועד עריכת הצוואה, מאליו ברור. וכך לעיתים, עדות עוה"ד שערך את הצוואה או עדי הקיום לעריכתה עדיפה על פני חוות דעת המומחה(ע"א 7506/95, שם; וכן ת"ע (ת"א) 105110/06 עיזבון המנוחה לשציבנסקי צביה נ' הארגון הארצי של חברי ההגנה).

מספר גורמים מובילים למסקנה כי בנסיבות המקרה כאן יש להעדיף את העדויות והנסיבות כפי שעולות מהעדויות - עדויות עדי התביעה - על פני חוות דעת המומחית".

לא רק בקרב משפטנים, אלא גם בקרב רופאים מומחים בפסיכיאטריה, מוכרת הבעייתיות הרבה בהסקת מסקנות על בסיס בדיקת מסמכים "פוסט מורטום". כמאמר פרופ' ירמיהו הייניק במאמרו "כשירות לעריכת צוואה – היבטים פסיכיאטריים ומשפטיים", בתוך: גרינשפון, מרגולין וויצטום (עורכים) "פסיכיאטריה משפטית בישראל", הוצאת ניר, 2009 (להלן: "הייניק")

"הרופא המעורב בעניין נדרש במצב זה לחוות את דעתו באופן רטרוספקטיבי, בדבר כשירותו הבריאותית והנפשית של פלוני "להבחין בטיבה של צוואה" זמן מה לאחר עריכתה (ולרוב, שנים אחדות). ההערכה הרפואית במצב זה היא מורכבת וקשה, ובחלק לא קטן מהמקרים – בלתי אפשרית. הרופא נדרש להעריך, באופן רטרוספקטיבי, מצבים שלעיתים קשה להעריכם גם בהווה (Heinik and Hess, 1993). הספרות הרפואית שדנה בהערכה רטרוספקטיבית של הכשירות לצוות מצומצמת למדי. לא מעט מומחים מגלים ספקנות באשר לעצם האפשרות לבצע הערכה כזו, והמומחים שמעזים לבצעה לעיתים מוזהרים מפני "חקירות הרסניות" בבית המשפט (Gutheil and Appelbaum, 2000)."

בתיק שנוהל על ידי משרדנו הצלחנו להדוף חוו"ד מומחה בית משפט- חוו"ד פוסט מורטם ולהביא לקיומה של צוואה למרות חוו"ד שקבעה שהמנוחה אינה כשירה לצוות. השתמשנו לצורך כך בעדים, מכרים, הקלטות וסרטונים מהימים שבסמוך ליום עריכת הצוואה.

צוואות וירושות

פסילת חוות דעת רפואית שלאחר המוות- חוות דעת פוסט מורטם

פורום דירה/ מקרקעין במתנה​

כ.ב דיגיטלי

04-6270606

ori@ot-law.com

נייד 054-6663864​ | טל  04-6270606

שלח

שם

This field is required.

תודה רבה!

 

ההודעה נשלחה בהצלחה...

טלפון

This field is required.

מייל

This field is required.

הודעה

This field is required.

צרו קשר

תל צבי 122, פרדס חנה, 3713008

פקס 04-6000696

נייד 054-6663864​

טל  04-6270606

כרטיס ביקור דיגיטלי

נייד 054-6663864​ | טל  04-6270606